מושב 41 -הכשרות מורים מקוונת והכשרה להוראה מקוונת

ליאת אייל, ניצן אליקים ויעל נבון

אינטראקציה חברתית היא מרכיב חיוני בתהליכי למידה, אך היא מהווה אתגר משמעותי בלמידה מקוונת. אחד הממדים של אינטראקציה זו מוצא את ביטויו בנוכחותו של המרצה. נוכחות זו חשובה ליצירה ולתחזוקה של קהילה לומדת. נוכחות מרצה מועטה עלולה להפחית את שביעות הרצון של הלומדים, את המוטיבציה שלהם ללמידה וכן את איכות הלמידה עצמה (2005, Garrison). לפיכך, יש לחפש דרכים כיצד להגביר ממד זה במסגרת הקורסים המקוונים בהשכלה הגבוהה. במחקר משולב שיטות זה, נבחנו ואופיינו מרכיבי האיכות של הוראה אקדמית מקוונת בתקופת המעבר ללמידה מקוונת מלאה בעקבות משבר הקורונה, דרך ארבעה ממדים של אינטראקציות, בדגש על נקודת המבט של פרחי הוראה. מוצגים ארבעה אפיונים של נוכחות מרצה: זמינות של המרצה, שימושיות וקלות של האינטראקציה, אינטראקציה פדגוגית ואינטראקציה רגשית. כמו כן, מוצגות השלכות והמלצות הנוגעות לדרכי הוראה, למידה והערכה איכותיות עתידיות.

מרב חיאק ואורית אבידב-אונגר

מחקר זה עוסק באופן בו מתרחש שילוב משחק דיגיטלי במכללות האקדמיות להכשרת מורים בארץ. הצורך לחקור תופעה זה נובע מכך שמחד, שילוב משחק דיגיטלי בהוראה נחשב כאמצעי להוראה ולמידה חדשנית בהכשרת מורים ומאידך, קיימים קשיים בשל הכשרה בלתי מספקת של מורי מורים. מתוך כך, המוסדות האקדמיים להכשרת מורים נדרשים לשמש סוכני שינוי בהקשר של הטמעת טכנולוגיות חדשניות בהכשרת פרחי ההוראה לשילוב טכנולוגיות אלו ומשחק דיגיטלי בפרט. התופעה נבחנה מנקודת המבט של קובעי המדיניות במוסדות האקדמיים, בתקופת מגפת הקורונה. נערכו 12 ראיונות חצי מובנים עם קובעי מדיניות רלבנטיים מ-7 מכללות בארץ. ממצאי המחקר עולה כי קיימים שלושה סטאטוסים בהקשר של שילוב המשחק הדיגיטלי בהוראה במכללה: 1 .הבירור – קובעי המדיניות במכללות נמצאים בתהליך בירור לגבי מידת תרומתו של המשחק הדיגיטלי לתהליך הוראה; 2 .השאיפה – בו קובעי המדיניות נמצאים בתהליך עיצוב של מדיניות בנושא; 3 .היישום – בו קובעי המדיניות מתווים מדיניות ברורה ומובילים ליישום משמעותי של שילוב משחק דיגיטלי בהכשרת מורים.

בעקבות מגיפת הקורונה ובניסיון לבלימתה, נסגרו מוסדות חינוך ואקדמיה החל ממרץ 2020 ועברו ללמידה מרחוק-מקוונת במטרה לשמור על הרצף הלימודי. למידה זו מצריכה שימוש באמצעי תקשורת דיגיטליים שונים ולמידה עצמית. מטרת מחקר זה לבדוק מהי חוויתם של סטודנטים מפריפריה בתקופה זו תוך השוואה בין סטודנטים-ערבים, סטודנטיות- חרדיות וסטודנטים-מאילת הלומדים בקמפוס להכשרת מורים. המחקר משלב שיטת מחקר כמותי ת ואיכותנית: בחלק הכמותי סטודנטים מלאו שאלונים ובחלק האיכותני רואיינו על ידי עורכות המחקר. מהממצאים הכמותיים עלה שקיימים הבדלים בין שלושת קבוצות המחקר. הסטודנטיות החרדיות דיווחו שבעקבות הלמידה המקוונת הן רכשו כישורי למידה חדשים יותר מהסטודנטים הערבים ואילת. סטודנטים ערבים ציינו שאיכות ההוראה בלמידה מרחוק נמוכה יותר בתקופה זו מאשר סטודנטיות חרדיות ומאילת. בחלק האיכותני התקבלו פרשנויות השופכות אור על הממצאים האלה תוך ההקשר הייחודי לכל סקטור.

אפרת פיטרסה ויהודה פלד

מחקר זה בחן את תרומת הסדנאות להוראה מקוונת שניתנו במסגרת היחידה לקידום ההוראה במכללה בהתבסס על המודל של קירקפטריק (2009, Kirkpatrick & Kirkpatrick). במהלך המחקר פרצה מגיפת הקורונה וכל מרצי המכללה קיבלו הדרכות קצרות וממוקדות ועברו ללמד בזום (הוראה סינכרונית). המחקר נערך בגישה מעורבת, כמותית ואיכותנית: בעקבות סדנאות שנערכו לפני פרוץ הקורונה, פותח כלי לבחינת השינוי באתרי הקורסים ב Moodle לפני ואחרי הסדנאות, במקביל נאספו משובים והתקיימו 5 קבוצות מיקוד עם משתתפי הסדנאות. ראיונות חצי מובנים נערכו בסמסטר הראשון של ההוראה בזום עם עשרים ותשעה מהמרצים שעברו את ההכשרה ועשרה שלא השתתפו בסדנאות במכללה. וסקר מרצים התקיים בסוף הסמסטר הראשון של “תקופת הקורונה”. ממצאי המחקר מראים כי להשתלמויות היו מספר תרומות מרכזיות:
א. חיזוק הבטחון העצמי ביכולת ללמד מרחוק
ב. חיזוק המיומנות בשימוש בטכנולוגיות הוראה
ג. העלאת המודעות לצורך בחיזוק האינטראקציה והתקשורת עם הסטודנטים.
ד. ההשתלמויות תרמו להבנת ההבדלים בין קורס פרונטלי לקורס מקוון
ה. לסדנאות שקדמו לתקופת הקורונה הייתה השפעה על יכולת המרצים לעבור מהוראה פרונטלית למדיום הדיגיטלי.